מי מאיתנו לא מכיר את המשפט: "גוף ונפש הם אחד". כל אחד מאיתנו נתקל במשפט לפחות כמה פעמים בחייו, אך בואו נודה באמת, רובנו עדיין מתייחסים אל מערכות הגוף ואל הנפש כאל שני גורמים נפרדים, שתי ישויות שונות ונפרדות הנמצאות בתוכנו. יותר ויותר מחקרים מגלים עד כמה מצב נפשי, תחושות, רגשות וכל הקשור לנפש הם ביטוי של הפיזיולוגי לא פחות ממצב פיזי כזה או אחר, ועד כמה מצב פיזיולוגי מסויים הוא בין היתר ביטוי של מצב רגשי ונפשי, כי הכל למעשה מערכת אחת גדולה. אם הקשר ההדוק בין גוף ונפש נראה לנו קשור למנזר בודהיסטי בהימליה אז הדברים אינם כך. הקשר הברור בין גוף ונפש דווקא מוקפד להיות מיושם במקומות שהכי פחות היינו מצפים לכך: בחברות ההייטק המובילות ביותר שהיו חלוצות בגישה של הקשבה לעובד, יצירת סביבה נעימה לא רק לעבודה אלא גם להעברת זמן פנוי במהלך יום עבודה. הגישה לחלוטין הוכיחה את עצמה בתפוקת העובד, פחות ימי מחלה ובעבודה בחברה לטווח ארוך יותר.
אומרים שהגוף זוכר. גם מה שאנו מדחיקים או כביכול שוכחים כל רקמה וכל תא בגוף זוכרים היטב. כל זיכרון כזה משפיע על מתח השרירים, זרימת דם ואנרגיה בגוף, הנשימה, קצב הלב. כל חוויה שחווינו משפיעה. כך גם מצב פיזי שעברנו, למשל שבר ביד או ברגל, חבלה באיבר כלשהו, כל אלה משפיעים והופכים לרובד בתחושה הנפשית.
אזור בגוף בו ישנו חיבור הדוק בין גוף לנפש מלבד המוח הא הבטן. לא סתם אנו אומרים שחוויה חזקה, חיובית או שלילית, אנו צריכים לעכל. עיכול הוא לא רק פירוק מזון לרכיבים ושליחתם לתאי ורקמות הגוף או לחילופין הוצאת פסולת. גם חוויות שאנו עוברים, ואפילו רגעים פשוטים ויומיומיים מתעכלים ועוברים דרך הבטן המהווה מרכז של מערכת העצבים. על פי הרפואה הסינית, הבטן היא ספק כוח שאנו נולדים איתו, מצבור אנרגיה שאנו מקבלים עוד מהחיבור שלנו לטבור אימנו וההזנה שנעשית בהיותנו ברחם. "בטריה" זו מחוברת לבטריה המרכזית שהיא המוח באמצעות חוט השדרה בו מועברים אותות עצביים מהבטן אל המוח. הבטן היא המרכז הרגשי שלנו, ומכאן הביטוי תחושת בטן. את מה שיודעים הסינים כבר אלפי שנים אכן איששו במחקרים מודרניים כמו מחקר שנעשה באוניברסיטת קולומביה בו נמצא שבמערכת העיכול, בעיקר במעיים, קיים למעשה מוח קטן נוסף, ריכוז של מיליארדי תאי עצב. המחקר מאשש כי גוף ונפש אחד הם.
כולנו קמים לפעמים עם כתפיים, עורף או שכמות תפוסים. לפעמים מדובר על תרגיל שביצענו בצורה לא נכונה או חדה, לעיתים שינה בתנוחה לא נוחה אך פעמים רבות שרירים תפוסים הם תוצאה של הדחקת רגשות וחסימתם מלהתפרץ החוצה. אם נהיה מודעים לעצמנו ונשים לב, נוכל להרגיש שתחושות או רגשות שונים, החל משמחה ועד כעס מתחילים מלמטה, מאזור הבטן וזורמים כלפי מעלה מתוך רצון לקבל ביטוי, בין אם דרך הפה, בדיבור, צעקה, בכי, צחוק, ובין אם באמצעות היד, למשל בכתיבה. אם אנו מדחיקים את אותם רגשות וחוסמים אותם מלקבל ביטוי, אנו יוצרים שריון וחונקים את הרגשות ומנסים להוריד אותם חזרה למטה. זוהי אנרגיה תקועה שאינה זורמת במלואה. היא נתקעת במקומות שונים בדרך: כתפיים, סרעפת, שכמות, בית החזה ועוד והופכת את האזור לתפוס. לא רק שאותה אנרגיה טבעית שרוצה להתפרץ נתקעת, אנו משקיעים אנרגיה באופן מלאכותי על מנת לדחוק אותה חזרה למטה. כך, מלבד שרירים תפוסים תהיה תחושה כללית של חוסר אנרגיה, ללא ספק מבוא גם למערכת חיסון ירודה יותר, תהליכים פיזיולוגיים שאינם מתקיימים כפי שצריך ומכאן מחלות ותופעות כאלה ואחרות.
כיוון שידוע כבר כיצד מערכות הגוף השונות נוגעות הן בפיזי והן ברגשי ובמנטלי, היום כבר ידוע שטיפולים שונים מיטיבים גם עם הגוף וגם עם הנפש. על כך מבוססים טיפולים, וגם סדנאות או חופשות בריאות. בכולם נעשה חיבור בין סוגים שונים של טיפולים או פעילות שייטיבו עם גוף ונפש כאחד. חופשת בריאות של סורנטו מבוססת על מספר מרכיבים המיטיבים עם גוף ונפש:
חופשות הבריאות שמציעה חברת סורנטו בנויות על הקשר ההדוק בין גוף ונפש והידיעה כי למעשה מדובר על מערכת אחת. החוויה שעוברים הנופשים היא חוויה רב חושית. החופשות מתקיימות במקומות עם נופים קסומים, במקומות בהם בתרגולי הנשימות נכנס לגוף אוויר נקי, מתורגלות מגוון טכניקות בהתאם לסוג החופשה. מרכיב נוסף המשותף לכל החופשות של סורנטו הוא המרכיב החברתי. קשרי החברות שנוצרים בין המשתתפים לבין עצמם או בינם לבין אנשי הצוות גורם לתחושת סיפוק, שיתוף, הבנה והנאה המשפיעים כמובן גם על המצב הפיזי והמנטלי.