כותבת: תמר מצפי

הצילום כראי הנפש

לפעמים אני מרגישה שאני מלאה במחשבות, המון רגשות מציפים אותי. רגשות של שמחה, עצב, התלהבות, מתח. התחושות האלה כל כך ממלאים אותי עד שתיכף אתפוצץ. מצאתי דרך איך לשחרר אותם.


אני כותבת, כותבת לעצמי שופכת את קרביי על הנייר. קל לי יותר כשאני כותבת עבור מישהו. צריך להיות נמען. ככה אני מדמיינת למי זה מיועד ואז כותבת וזה מרגיע אותי מנחם אותי. היום בעידן הבלוגים הנמען הוא ערטילאי, זה לא משנה אני עדיין כותבת את מה שאני מרגישה.
תמר מצפי
אני לא מסתירה את המחשבות שלי, אני לא מתביישת בהן. גיליתי שתמיד יהיה מישהו שמזדהה. אותו/ה נמען/ת אנונימית חווה אותו הדבר. כאן הסיפוק שלי, שנגעתי במישהו/י, שריגשתי.

בצילום זה אותו הדבר, אני נמצאת במקום מסוים חווה אותו הגוף שלי מרגיש משהו, הריח, הצבע של המקום. אני מבחינה מה המקום עושה לי, אם חם לי, או קר לי, אם נעים לי או מדכא לי. מתוך הרגשות האלה אני שולפת את המצלמה. מנסה לצרוב לתודעה שלי את הרגע המסוים שגרם לי להרגיש משהו. בתקווה שלכשאתבונן בתמונה אותו הרגע ואותה תחושה תחזור אליי. באותו רגע מזוקק כאשר אני לוחצת על המצלמה נשימתי נעתקת. אחרי שאני מצלמת , אני מוציאה את כל האוויר מקרבי בנשיפה, נשיפה של התרוממות נפש. גם כשאני מצלמת דברים דוחים שבורים ומצחינים, ישנה התרוממות נפש כלשהי, הצלחתי ללכוד את הרגע האישי שלי גם אם הוא מכוער.

בעבר הצילום היה סוג של הגנה. נתן לי בטחון להתמודד עם סיטואציות לא נוחות, הן משפחתיות והן סביבתיות. יכולתי לתפוס מרחק ולהתבונן. לעמוד מהצד ולא להיכנס למערבולת הרגשית והפיזית.

הרגשתי בתוך העניינים ויחד עם זה מנותקת, זה נתפס כסוג של אדישות, אך זה נבע מחוסר בטחון או פחד להתמודד. אז צילמתי מרחוק וכתבתי לעצמי את התחושות. עם השנים, הבגרות והנסיון שנצבר, יחד איתו בא הבטחון. היום אני לא פוחדת לחשוף את צפונות ליבי לכל מי שיקרא והן לצלם את התחושות שלי. עדיין מי שיראה את התמונה שבה חשפתי לכאורה את הקרביים שלי, יפרש בצורה אחרת. תמיד אבל תמיד כל אחד מפרש את התמונה שהוא רואה אחרת וזה אף פעם לא מה שאני הרגשתי. אני עדיין מוגנת.

בבלוג הזה אני אשתף אתכם בחווית ובניסיון הצילום שלי, אציע מגוון דרכים ואפשרויות לחוות את עולם הצילום כדרך ליצירת קשר עם הסביבה ועם עצמנו.

 

היום נתחיל בצעד אחד קטן. לפני שמצלמים תעצרו ותחשבו, בדיוק לפני הקליק תשאלו את עצמכם, למה אני צריכה את התמונה הזו?  מה היא באה לבטא? תחשבו על התוצאה, תראו את התמונה בעינכם לפני שאתם רואים אותה על המסך.

 

 

 

להצטלם בהמשך הדרך,

תמר

מועדון הלקוחות של סורנטו

השותפים שלנו

elal
adanim
lavender
ripple
לפרטים נוספים צור קשר:
שינוי גודל גופנים