רפואת הרמב"ם היא אמנם רפואה בת כ 800 שנה, אך נראה שהיא יותר ויותר רלוונטית. למעשה, תמיד היתה רלוונטית, אך הדרך בה צעדה הרפואה המערבית דחקה אותה הצידה, עד שחל היפוך מחשבתי בכל הקשור לאורח חיים בריא ולקשר בין גוף ונפש. הרפואה המודרנית הלכה בעשרות שנים האחרונות לכיוון של מיקוד, חיפוש פתרון מסוים בצורת תרופה לבעיה או חולי מסוימים, דרך שאין ספק שמצאה פתרונות להרבה מאוד בעיות. תהליך החיפוש הממוקד לבעיות קיימות דחק הצידה שיטות רפואה מסורתיות, החל מן הרפואה הסינית דרך האינדיאנית ועד רפואת הרמב"ם. ככל שחזרו שיטות הרפואה המשלימה לקבל את ההתייחסות הרצינית, שיטות שהמשותף לכולן הוא רפואה מונעת, שמירה על איזון אנרגטי, כך גם רפואת הרמב"ם קיבלה חזרה את הכבוד הראוי לה. היום שיטות רבות של טיפול ורפואה הוליסטית מתבססות על עקרונות רפואת הרמב"ם.

מעט על הרמב"ם

תפיסתו וגישתו ההוליסטית של הרמב"ם ברפואה מתיישבת היטב עם האדם שהיה. הרמב"ם נחשב לאחד מגדולי המנהיגים ביהדות, מגדולי הפוסקים. הוא היה איש אשכולות שהוכר גם בתור פילוסוף, חוקר, מדען ורופא. הכרה זו ניתנה לו לא רק בקהילה היהודית הוא נחשב רופא ופילסוף דגול גם בתרבות הערבית והאירופית. הוא גם היה רופא במצרים אליה הגיעה כל משפחתו לאחר שהגיעה מספרד לארץ ישראל וחיה בה זמן מסוים. המעבר למצרים נעשה בעקבות עבודתו של אביו.

תפיסת עולמו ההוליסטית של הרמב"ם

גישתו של הרמב"ם היתה פתוחה, הוא היה מאמין גדול בטבע וראה בו מרפא מרכזי. לפי גישתו תפקידו של רופא הוא לסייע מעט לטבע לעשות את שלו, גישה שתופסת היום יותר ויותר מקום חשוב ברפואה המתקדמת. על פי גישתו, כאשר מחלה חזקה מן הכוח שיש לאדם, הרופא כבר לא יוכל לסייע. כאשר הכוח חזק מן המחלה, הגוף יתגבר בעצמו ולמעשה לא יהיה צורך בעבודת הרופא. המצב היחיד בו יש צורך בעבודת הרופא הוא כאשר כוחו של אדם ומחלתו הם שווים בעוצמתם. הרמב"ם האמין ברפואה המונעת, בכך שלא אמורים להגיע לטיפול באיבר או חולי ספציפי אלא בכל הגוף כמערכת אחת. רפואת הרמב"ם עוסקת בכל הקשור לאורח חיים בריא: תזונה, פעילות גופנית, עבודה על גוף ונפש כאחד.

כמה עקרונות המהווים חלק מרפואת הרמב"ם:

  • הפרדת חלבונים ופחמימות עיקרון זה אותו ציין הרמב"ם לפני מאות שנים נחשב היום אבן דרך ברפואה המודרנית והמערבית בכל הקשור לתזונה. המלצתו היתה, בארוחה בה אוכלים בשר, דגים או ביצים (חלבונים) לאכול כתוספת ירקות מבושלים או סלט ירקות ולא מנה גדולה של פחמימה כמו אורז או תפוחי אדמה. הרמב"ם ידע כבר אז שעיכול חלבונים דורש זמן ולכן לא כדאי להכביד על מערכת העיכול. באופן כללי הרמב"ם המליץ על ארוחה המבוססת כולה על מרכיב אחד ולא על מגוון מזונות על מנת לאפשר ספיגה ועיכול מקסימליים.
  • אכילת כמות מזון קטנה בכל ארוחה: הרמב"ם המליץ לאכול עד למצב של כמעט שובע ולא שובע מלא. הוא הסביר זאת בכך שבמצב של שובע מלא, הקיבה מתוחה עד קצה גבול היכולת שלה ואז עבודת העיכול תיעשה בצורה פחות טובה. בנוסף הוא ממליץ לא לאכול דבר 3-4 שעות לפני השינה, עיקרון עליו ימליצו היום כל רופא או תזונאי.
  • פעילות גופנית: לפי דברי הרמב"ם, שמירה על בריאות ותזונה נכונה אינה מספיקה. פעילות גופנית חייבת להיות חלק משגרת חייו של אדם על מנת לשמור על בריאותו. אדם שיקפיד על אכילת מזון בריא אך לא יפעיל את גופו ויתעמל על בסיס קבוע יאבד חלק גדול מהאפקט של התזונה הבריאה.
  • אם כבר עוסקים בריפוי מחלה- ללכת מן הקל אל הכבד: הרמב"ם דגל בהדרגתיות בכל דבר, בין אם מדובר בשינוי חיובי שאדם עושה ובין אם בריפוי מחלה. כשמדובר על ריפוי מחלה, על פי גישתו עדיף להתחיל בתרופות קלות יותר ורק אם נדרש להתקדם אל תרופה חזקה. גם בשינויים שלוקח אדם על עצמו, כולל שינויים חיוביים, הרמב"ם מציע להתחיל בקטן ולהתקדם בהדרגה. הדבר נכון לגבי עיסוק בספורט, מעבר לתזונה בריאה יותר וכל שינוי אחר.
  • חשיבות שינה ואויר נקי: הרמב"ם ראה בנשימת אויר נקי ובנשימה נכונה ומודעת חלק חשוב בבריאות הגוף והנפש. הוא גם דיבר בספריו על חשיבותה של השינה, על כך שעל אדם לישון כשמונה שעות בלילה, לא פחות וגם לא הרבה יותר
  • לגורם הרגשי- נפשי יש חלק בכל מחלה: הרמב"ם הבין את חשיבותו של איזון נפשי רגשי לא רק לתחושה הכללית של אדם אלא לבריאותו. על פי גישתו, לכל מחלה יש שורש נפשי- רגשי. השפעת הגוף על הנפש היא הדדית כי למעשה זו מערכת אחת.
  • חשיבות השמחה והצחוק: הרמב"ם דגל בשמחה ובצחוק והבין את חשיבותם כגורמים המביאים לריפוי של ממש. הרמב"ם אמר שכאשר אדם בריא ליבו רחב. הוא שמח, סבלני, קשוב לעצמו ולאחרים, יכול ומעוניין לתרום ולתת. כאשר אדם חולה ליבו צר. יכולתו וגם רצונו להעניק יהיו מצומצמים ואפילו יעלמו לחלוטין. הרמב"ם ממליץ לא לעסוק בדאגות ובטרדות, לעסוק באופן מודע בחיובי ובדברים השמחים. גישה זו תשפר משמעותית ואף תשמור על בריאותו.

חופשות בריאות של סורנטו- חופשות המבוססות על גישתו של הרמב"ם
מהותן של חופשות בריאות של סורנטו תואמת מאוד את גישתו ההוליסטית של הרמב"ם, את ראיית הגוף הנפש כאחד, את התפיסה שמה שיעשה טוב לגוף יעשה טוב גם לנפש ולהיפך. לכן, חופשות הבריאות כוללות בתוכן תמיד מספר מרכיבים, גם אם בירידה לפרטים ישנם הבדלים בין חופשה אחת לאחרת. המשותף לכל חופשות הבריאות של סורנטו:

  • מקום נעים באזור פתוח: בין אם מדובר על אזור הררי בבולגריה, אזור כפרי בקפריסין או יוון, הרי האטלס במרוקו או מצפה השלום ברמת הגולן, המשותף לכל המקומות הוא שפע של כחול וירוק, אזור פתוח, עם נוף מקסים ואוויר נקי המחבר את המשתתפים לטבע וליופי ומאפשר להם להיכנס למצב של שלווה ורגיעה.
  • ארוחות בריאות ומזינות: בכל חופשות הבריאות המשתתפים. מקבלים ארוחות עשירות, בריאות ומזינות המבוססות על הרבה אוד ירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות ומרכיבים טעימים, בריאים ומזינים. כשמדובר על חופשת ניקוי רעלים כמובן שניתן למרכיבי המזון מקום רב עוד יותר, אם מדובר על מיצים, שייקים לניקוי הגוף ועוד. הארוחות יהיו בשעות קבועות והפעילות תיקבע גם בהתאם לכך, כך שלא תהיה פעילות אינטנסיבית לאחר ארוחה.
  • פעילות גופנית: חופשות הבריאות מוגדרות פעמים רבות על פי טכניקות האימון והתרגול עליהן שמים דגש. אלה יכולות להיות חופשות פילאטיס, פילאטיס ויוגה, צ'י קונג, חופשת כושר והרזיה בה יהיו גם שיטות אימון אינטנסיביות יותר, חופשה הכוללת אימוני גלישה וסאפ ועוד. חלק מהפעילות המשלב את החיבור לטבע הוא הליכה ברגל.
  • עבודת גוף ונפש: ישנן חופשות רבות הכוללות גם תרגול מדיטציה, נשימות, דמיון מודרך. ישנן חופשות צלילים מרפאים בהן משולבים גם טיפולים באמצעות צלילים שיוצרים כלים כמו קערות טיבטיות או כלי הקשה, צלילים שנמצא שיש להם השפעה הן על תהליכים בגוף והן על תחושות ורגשות. גם ספא העומד בחלק גדול מהחופשות לרשות המשתתפים מאפשר הירגעות הן של הגוף והן של הנפש באמצעות ג'קוזי, סאונה, טיפולים מגוונים.
  • היבט חברתי: אמנם אנו פחות חושבים על ההיבט החברתי בהקשר של בריאות, אך הרמב"ם בהחלט מצא קשר בין חיבור עם אנשים, הימצאות בחברת אנשים שנעים איתם לבין בריאות טובה. בחופשות הבריאות של סורנטו נוצר קשר מעולה גם עם מדריכים ואנשי צוות וגם בין המשתתפים, קשר שמרחיב ומשחרר את הגוף והנפש כאחד.

מועדון הלקוחות של סורנטו

השותפים שלנו